""אם הדבורים ייעלמו אי פעם מעל פני האדמה, בני האדם יוכלו לחיות רק עוד ארבע שנים נוספות. ללא דבורים, לא תהיה עוד האבקה של צמחים, לא יהיו עוד צמחים, לא יהיו עוד בעלי חיים, לא יהיו עוד בני אדם". ציטוט זה מובא מפיו של אלברט אינשטיין, משנת 1949, שתאר את החשיבות הגדולה שיש לחרקים הקטנים, השחורים-צהובים.
אירופה, המזרח התיכון ואפריקה משמשים כבית של דבורת הדבש המערבית (Apis mellifera). לא רק שהיא מייצרת דבש ודונג, היא גם נושאת את אותה אבקת פרחים, שקיומה חיוני לאספקת המזון של בני האדם. דבורת הדבש ודבורי פרא, וכן גם חרקים אחרים מאביקים חלק גדול מהצמחים בכלל, צמחי יבולים וצמחי פרא, כמו למשל עצי פרי, מלפפונים, תותים וחמניות.
למותם של הדבורים יש סיבות רבות
מוות של דבורים מתרחש כיום בכל מקום. בטבע, נותרו רק עוד רק מעט מאוד דבורי דבש. ללא הדבוראי (מגדל הדבורים), החיות הקטנות האלו לא ישרדו עוד זמן רב, שכן גורמים רבים מאיימים על קיומן. חומרים להדברת חרקים, חומרי רעל וחומרים אחרים שמשמשים באדמות חקלאיות, אחידות הגידולים החקלאיים בשטחי אדמה, שינויי אקלים, אבל, גם ריבוי יתר של דבורים, לכל אלו יש השפעה על כך שאוכלוסיית הדבורים נסוגה ברחבי העולם. כל אלו הם מספיק סיבות בשבילנו כדי שנחזיק במרכז הארגון ב- Verl כ- 50,000 מסוכני המיקרו-ביולוגיה הקטנים האלו, כדי להגן על ההישרדות של דבורי הדבש.